נקודה שבועית פרשת השבוע "ויצא" ה'תשע"ו

המודעות הגבוהה לכל נושאי יחסי עובד ומעביד בשנים האחרונות עולה כל הזמן.

וועדי עובדים, תקשורת שמרבה להתעסק בזה, דיונים ציבוריים ועוד רק מגבירים את העיסוק החשוב הזה ביחס של "בעל הבית" לעובדיו. 

בפרשת השבוע שלנו, פרשת "ויצא", אנו נפגשים עם הפועל הראשון, יעקב.

כאשר יעקב מגיע ופוגש את רחל ומתאהב בה ורוצה לשאת אותה לאישה הוא מסכם עם אביה, לבן, שיעבוד אצלו על מנת שזה ייתן לו להתחתן איתה. הוא ממש חותמים על חוזה של כמות הזמן שיעבוד ומה יעשה בעבודתו. 

אולם כבר לפני שיעקב "חותם" על חוזה ההעסקה הזה עם לבן, אנו נחשפים לרמה המוסרית הגבוהה שלו בענייני העבודה.

כשמגיע יעקב לחרן באמצע היום, הוא פוגש ברועי צאן שיושבים עם עדריהם סביב הבאר ואבן גלולה על פיה.

יעקב ניגש אליהם ופותח איתם בשיחה ארוכה: "ויאמר להם יעקב, אחי מאין אתם? ויאמרו, מחרן אנחנו, ויאמר להם, הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו, ידענו, ויאמר השלום לו? ויאמרו שלום, והנה רחל באה עם הצאן, ויאמר: הן עוד היום גדול,לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו".

המדרש אומר לנו על הפסוקים האלה שיעקב רואה אותם יושבים להם סתם ככה (רובצים בלשון המדרש) והם רוצים לאסוף את המקנה וללכת לביתם, אז הוא פונה אליהם ואומר שהיום עוד גדול, ואם הם שכירים אז הם לא סיימו את עבודתם, ואם הבהמות שלהם, שידעו שעדיין זה לא זמן לאסוף אותם.

על פניו מוזר לנו שיעקב בא בקריאה כזאת לאנשים שכלל הוא לא מכיר. שמטיף להם מוסר. שנותן להם ביקורת על עבודתם וזאת עוד אחרי שהם מצידם לא עונים לא תשובות ארוכות אלא קצרות סבלנות אליו.

למעשה יעקב לא חושש ליצור איתם קשיי תקשורת וחשוב לו להעיר להם על מוסר עבודתם.

למרות שהוא יכול להינזק באופן אישי מהמהלך הזה הוא כאדם לא יכול לסבול את הבטלה שלפניו באמצע היום. את יעקב מלווה תכונת יושר ונאמנות והיא טבועה באופיו והיא מתפרצת באחת שלפניו נגלה מחזה שכזה.

גם מעצמו כפועל יעקב דורש נאמנות מוחלטת. הוא לא עושה עבודתו רמייה והכול מתוך יושר וחובה אלוקית שספג עוד מבית סבו אברהם.

דווקא אז שמתגלה ליעקב ההתנכלויות של לבן אליו קשה לו לשאת אותם: "וייחר ליעקב...מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי?.... הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני...ותחלף משכרתי עשרת מונים". 

הפסוקים האלה מראים עד כמה היה יעקב נאמן למעסיקו וכמה נזהר מלגזול אותו.

שתהיה לכולנו פרנסה טובה ושנדע ונשכיל ללמוד ממוסר עבודתו של יעקב אבינו.

שבת שלום ומבורך!

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

תודות : לצחי מיכאלי

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

אמרי שפר ג' אדר ה'תשע"ה

כאשר התורה מספרת על הריב שפרץ בין רועי הצאן של אברהם לרועי צאנו של לוט, היא מציינת: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ". שואלים גדולי ישראל: מה הקשר בין תחילת הפסוק ("ויהי ריב") ובין סופו ("והכנעני והפריזי אז יושב בארץ")? והם מסבירים: התורה באה ללמדנו שריב בין אחים, שאינו ראוי בכל זמן ובכל מקום, קשה ומסוכן שבעתיים בשעה שמסביב עומדים אויבים, המצפים לריב בין האחים כדי שיוכלו לנשל את שניהם גם יחד מנחלתם. חוסר האחדות בין האחים הוא שמזמין את האויבים לנצל את הקרע הפנימי לטובתם. כאשר מורידים את הפחד מכישלון, דברים בלתי אפשריים הופכים לפתע אפשריים. (שמואל אייזיקוביץ) כאשר נסע פעם הראשונה הרה"ק בעל קדושת לוי זצ"ל להרבי ר' שמעלקי מניקלשבורג זצ"ל בשובו לביתו שאל אותו חותנו מה למדת שם והשיב אנכי למדתי שם שיש בורא כל העולמים בשמים אזי קרא חותנו את המשרתת ושאלה האם תדע שיש בורא עולם ואמרה הן, ואז השיב הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל אז פאר וואהר זי זאגט נור אבער איך ווייס עס. [היא אומרת אבל אני יודע]. כאשר נפטר רשע אחד, נשאל הערוך לנר היכן יקברוהו לזה. השיב ואמר: אל תריבו עם בני משפחתו, קברוהו היכן שירצו, ובלבד שתקברוהו. חייבים לשלם (בספר "עלינו לשבח" הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט''א) הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט''א מספר: "כאשר ישבתי ביום שישי אחד בביתו של גיסי הגר''ח" קנייבסקי, הגיע מכתב מאישה המתגוררת בארה''ב, ובו היא מספרת שקמה משנתה מבועתת כולה כתוצאה מחלום שחלמה . ויהי בחלומה, והנה מתגלה אליה אדם הדור פנים, לבוש חלוק לבן ובידו תיק אינני לא רופא ולא עורך דין, אמר לה, אני מוהל [וציין את שמו המלא] וברצוני להודיעך שלפני שנים קראו לי לערוך ברית מילה לאחיך. למרות שהוצאות הדרך היו גדולות מאוד, הסכמתי כמובן לבוא ולמול את האח, אבל לא שילמו לי על כך, ובאתי עתה לתבוע את המגיע לי. כנראה שיש אנשים מיוחדים עם זכויות לא רגילות הגורמות לכך שעוד בחיי חיותם יבואו משמים ויזכירו להם את עניין חובותיהם כדי למנוע מהם את הצער הנורא והעונש הקשה לחזור שנית לעולם הזה ולפרוע את כל חובותיהם, אך מדוע להגיע למצב כזה? מדוע שלא נקפיד לשלם את חובותינו בזמן? כמה אנשים מתקשרים ממקום העבודה בלי אישור מהמעסיק? כמה אנשים מצלמים במקום עבודתם ולוקחים ציוד משרדי בלי נטילת רשות מהממונה? כמה פועלים מאחרים לעבודה ולא מודיעים זאת בסוף החודש? כמה אנשים מזמינים בעל מקצוע ומורטים לו את עצביו עד שישלמו לו כמו שנקבע מראש! כמה אנשים לוקחים הלוואות ומתחייבים להשיבן בזמן אך המרחק מהדיבורים למעשים הוא כמרחק שמים וארץ ? וכי אין דין ואין דיין, וכי כל אין מעשה ומחשבה נרשמים בשמים? אך גם אדם שנכשל בדברים אלו וכגון אלו, יכול לחזור בתשובה שלימה ולהתחיל בדרך חדשה, להשיב את הגזלות ולמחוק עוונותיו, לפייס את הנגזל ולבקש את סליחתו, כך נרבה בזכויות ונזכה לשפע טובה וברכה, ישועה והצלחה, שמירה, וגאולה שלמה. חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/