אמרי שפר י' סיון ה'תשע"ח

איש כי יפליא לנדור נדר. אומר האבן עזרא שהאיש שמפריש עצמו מהעולם הזה זה פלא.

   אמר מרן הראש"ל הרב עובדיה יוסף זיע"א, שיש שלוש מצוות שהאישה חייבת בהן (אע"פ שכל מצוות שהזמן גרמא נשים פטורות) מטעם שאף הן היו באותו נס, והן: מצות ארבע כוסות בפסח, מצות מקרא מגילה בפורים, ומצות נרות חנוכה. וזהו שנרמז בפסוק: "ואמרה האישה אמן אמן", "אמן" - ראשי תיבות: ארבע כוסות מקרא מגילה נרות חנוכה.

=

    ופרע את ראש האישה. למה צריך לפרוע את שערה, חז"ל אומרים שכל שיער יש לו גומא אחת, ואם היו שתי שערות בגומא אחת, האדם היה מתעוור רח"ל, כך אצל האישה צריך שיהיה לה בעל אחד.

    "חג השבועות חל בדרך כלל בשבוע של פרשת נשא. רמז לכך בפרשה: 'נשא את ראש בני גרשון' – גם מי ש 'גירש' את עצמו מהקב"ה, זוכה לעלייה בשבועות" (רבי פינחס מקוריץ

המצה העלימה את הצליאק (שיחת השבוע, עלון 1361)

בסעודת משיח המתקיימת מדי שנה בבית הכנסת ביישוב ניצן, נוהג שליח חב"ד במקום, הרב יגאל קירשנזפט , לציין את נס המצה של אחד המשתתפים, הרב יצחק גולן . אחרי שהסועדים מרימים כוס 'לחיים' ומברכים את בעל הנס, קם בעל המעשה עצמו ומספר את סיפורו. בשיחה עמנו.

"בשנת תשמ"ד עברנו לשכונת נווה 67 "בעבר גרנו בעיר רחובות", משחזר הרב יצחק ( דקלים בגוש קטיף. קודם המעבר כתבנו מכתב לרבי מליובאוויטש, וביטאנו את הערכתנו ליחס החם שזכינו לקבל מרב קהילת חב"ד בעיר, הרב מנחם-מענדל גלוכובסקי . זמן מה לאחר מכן קיבלנו מהרבי מענה ברכה לרגל המעבר, ובו בירך אותנו כי יקוים בנו 'משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה'".

מזון במעקב

ישראל, בנם-בכורם של הרב יצחק ורעייתו, סבל מֶצְלָיאק (רגישות לגלוטן, חלבון החיטה). "היום כבר התרגלנו שעל כל מוצר יש סימון אם הוא מכיל גלוטן", אומר ר' יצחק, "ויש בימינו הרבה מוצרים בלי גלוטן. לפני שלושים שנה היה צריך לבדוק היטב-היטב מה מותר לאכול ומה לא.. היה קמח מיוחד, שממנו היה אפשר להכין לחם ועוגות לסובלים מצליאק".

ההורים ידעו שעליהם לבקר היטב את מזונו של הילד. "ילדים הסובלים מצליאק שאוכלים גלוטן עלולים לסבול כאבי בטן קשים, לחוות בעיות התפתחותיות ועוד בעיות חמורות, השם ישמור".

מצת הרפואה

כשלוש שנים לאחר שמשפחת גולן עברה לגוש קטיף, היא נסעה להתארח בחג הפסח אצל משפחת גלוכובסקי ברחובות. במהלך הסעודה שוחחו על הצליאק של הבן. "ואז אמר הרב גלוכובסקי", מספר הרב יצחק, "שהרבי מליובאוויטש התבטא שלא יכולה להיות מחלה שמונעת קיום מצווה, ומאחר שיש מצווה לאכול מצה, צריך לאכול מצה. הרב אמר שברשותו מצה שקיבל ערב החג מהרבי והציע לתת חתיכה ממנה לבננו.

"בהתחלה חששנו. אמנם רמת האלרגיה של הילד לא הייתה גבוהה מדיי, ובכל-זאת הקפדנו שלא לתת לו מוצרים המכילים גלוטן. לבסוף החלטנו להיעתר, והרב נתן לו חתיכת מצה. הבן בירך ואכל".

תוצאות מפתיעות

חלפו כמה חודשים וההורים באו עם בנם לבדיקה שגרתית, במסגרת המעקב אחר הצליאק. "כשהתוצאות נתקבלו היינו מופתעים", מספר הרב יצחק בהתרגשות. "הרופא אמר שהרגישות של הבן ירדה פלאים, וכמעט אין לה זכר. מיד נזכרנו במצה של הרבי שבננו אכל בפסח, והבנו שהתרחש לנו נס גדול. עד אז סברנו שגם בננו הקטן רגיש לגלוטן, אבל אחרי אותה בדיקה שניהם חזרו לאכול כאחד האדם".

הרב יצחק אינו מחמיץ בכל שנה את סעודת משיח. "יש בסעודה הזאת אווירה מיוחדת. כל אחד ואחד בא עם היין שלו והמצות שלו. שרים, משמיעים דברי תורה, ומתחזקים באמונה בביאת המשיח. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. אנחנו צריכים לצפות ולייחל שהגאולה האמתית והשלמה תתרחש עוד בחודש הקרוב. כל מי שמשתתף בסעודת משיח מחזק בליבו את האמונה בגאולה השלמה, ובוודאי מחיש את בוא הגואל".

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

אמרי שפר כ"ב אדר א' ה'תשע"ו

    אני מתנגד לביטוי אחינו האשכנזים/הספרדים, הרי פשיטא שהם אחים. ומדוע צריך לומר כך?!” )שמש ינון(

     את השכל יש להכניס בידיעת התורה, ואין להתעמק יותר מדיי בענייני פרנסה . לכן אנו רואים לפעמים שמי שאינו בר-שכל , ואינו מכניס הרבה שכל בענייני פרנסה, מצליח,  ואילו בעל שכל, המשקיע את כל שכלו בענייני הפרנסה, אינו מצליח.

   ''בצלאל... למטה יהודה ואהליאב... למטה דן" את בצלאל, בן השבט החשוב ביותר – שבט יהודה, זיווגו עם בן השבט הפחות בחשיבותו, שבט דן.  ללמדנו שבתחום החכמה אין הייחוס בעל חשיבות.

     "ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה,כד). הבעלים לא האמינו שהנשים אכן יסירו מעליהן את תכשיטיהן וייתנו אותם בעבור המשכן. לכן נלוו אליהן ובאו לחזות בפלא.(אמרי חן)

ההפתעה שציפתה לרב מפוניבז' (הרב בנימין בירנצוייג)

     מנהגו של הרב מפוניבז היה לנסוע ברחבי העולם לאסוף כסף להחזקת מוסדותיו הגדולים בארץ ישראל. פעם אחת הוא קבע פגישה עם אחד הגבירים של העיר פרנקפורט, ואותו גביר עמד לנסוע לתקופה קצרה אל מחוץ לעיר, וכיון שרב חפצו לתת מממונו להרב מפוניבז' , קבע איתו שמחר בבוקר בשעה שמונה בשעה שימתין לרכבת הוא ישמח לשוחח עם הרב בניחותא אם הוא יאות לבוא ולשוחח עמו, וכך אכן נקבע.

     והנה שבע בבוקר פתח הרב את עיניו ומגלה שקם מאוחר מהמתוכנן! מעולם לא קרה לו כדבר הזה! כשנזכר בפגישה המתוכננת נפל לבו בקרבו, הרהור עלה במחשבתו מה אעשה האם אלך להתפלל בציבור ובכך לא אפגוש את אותו אדם ואפסיד את תרומתו? או אולי עדיף ענין זה של תלמוד תורה של רבים מתפילה בציבור? לא עברו רגעים מועטים וגמלה ההחלטה בליבו, הנני הולך להתפלל בציבור ובטוחני שממעשה מצוה לא אפסיד כלום!  פנה הרב לבית הכנסת התפלל בניחותא ולאחר התפילה הזדרז ומיהר לתחנת הרכבת כשהוא מקווה שאולי למרות הכל יצליח לפוגשו, כשהגיע לתחנה גילה שהרכבת יצאה לדרכה בשעה היעודה, ורק מעט אנשים שהמתינו לרכבת הבאה שהו בתחנה.

     ישב הרב על אחד הספסלים כדי לפוש קמעה מהדרך המהירה שעשה והנה לא עובר זמן רב ואותו גביר מגיע בריצה וכשכולו מתנשף ניגש הוא אל הרב לחץ את ידו ופתח בסדרת התנצלויות: ימחול לי רבנו, היה לי עיכוב בלתי צפוי,  אוי ואבוי לי שראש הישיבה המתין לי זמן כה רב.  מיד מיהר הרב להרגיעו ואמר: בסיעתא דשמיא גם אני התעכבתי באורח בלתי צפוי! אך הגביר סירב לדברי הרב, ואמר שכיון שקבעתי לרב שאפגשנו בשעה פלונית והרב חיכה לי, הרי שהיה כאן פגם בכבוד התורה! ומיד הוציא מכיסו מעטפה ובה סכון הגון פי כמה ממה שתכנן לתת ונתן בידיו של הרב.

     לאחר מכן כשסיפר הרב מפוניבז' את הסיפור לשומעי לקחו הוסיף ואמר: כמה לקח למדים אנו ממעשה זה!! הלא אם הייתי רץ בבוקר אל הנדיב בלי להתפלל, לאחר זמן שהייתי ממתין עד בוש, הייתי מתייאש והולך וכמובן שהייתי מפסיד את התרומה הנכבדה שתרם הנדיב. ואילו עתה אדרבה בזכות שהתעכבתי לצורך מצוה לא הפסדתי מאומה ואדרבה הרווחתי כפל כפלים!!!

     ממסירות לקיום התורה והמצוות בשלמות! לא מפסידים כלום! רק מרוויחים!

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/