יום רביעי, 22 בנובמבר 2017

אמרי שפר ה' כסלו ה'תשע"ח


וכך נאמר בגמ' )מועד קטן יח') אמר רב מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אישה לאיש, מן התורה שנאמר "מה' אישה לאיש", מן הנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, מן הכתובים שנאמר: "בית והון נחלת אבות ומה' אישה משכלת" ומהפסוקים הנ"ל, למדנו שהשידוך נקבע רק על ידי ה'.

      ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה. חז"ל אומרים שמבריאת העולם לא היה מי שיודה את ה' כמו לאה. ושואלים הלא היו הרבה צדיקים לפניה ובודאי גם היו מודים לה', ומפרשים שלאה רצתה לתת הודאה תמידית, ולכן נתנה שם בנה יהודה, פירוש הודאה בלי הפסק, שכשראתה את יהודה התחילה מיד להודות לה ',  ובכל עת שיהודה הולך וכשבא וכן כשאוכל וישן תמיד יהודה הודאה .
     זה לא משנה כמה יפה התאוריה, וזה לא משנה כמה חכם אתה, כל עוד זה נוגד את המציאות זה לא שווה כלום.
     טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר. מפרש המהר"ם שיק שלבן הכיר את בתו רחל שהיא צדקת ואמר שיעקב צדיק ורחל צדקת, ולכן אם ייתן את רחל לאיש אחר הרי יתוסף עוד צדיק שבודאי רחל תחזיר אותו בתשובה, לזה הוא לא הסכים שיתווסף עוד צדיק בעולם, וזהו שאמר מתתי אותה לאיש אחר .
חסד בשלמות
     רבי משה מרדכי שוֹלזינגר זצ"ֹל סיפר עֹל רבו הגדוֹל, הגאון רבי יחזקאֹל אברמסקי זצ"ֹל, שהיה מפורסם ברגישותו ובהבנה שהייתה ֹלו ֹלצרכי הזוֹלת גם כשמדובר באנשים פשוטים . "
     היה זה בשנותיו המאוחרות שֹל הרב אברמסקי, כאשר באחד מימי החורף הקרירים בשכונת בית וגן, בעודו יושב וֹלומד בביתו   התדפק עֹל דֹלתו יהודי, כשפנתה הרבנית ֹלפתוח, עמד שם רוכֹל עם מזוודה מֹלאה בסוודרים, תוך שהוא מציע אותם  למכירה . “ אמרה ֹלו הרבנית: 'בחפץ ֹלב הייתי קונה, אבֹל הארון מֹלא בסוודרים, כך שאין ֹלי צורך בכך'. אמר ֹלה אותו רוכֹל: 'אם כך, אז ֹלפחות שאקבֹל ברכה מהרב'. האזין הרב אברמסקי ֹלדברים ומיד כשהכניסה הרבנית את הרוכֹל ֹלחדר כדי ֹלקבֹל את הברכה   הכניס הרב את ידו ֹלכיסו והוציא משם סכום כסף נכבד ומסרו ֹלמוכר הסוודרים, כמובן שֹלאחר מכן גם בירכו בחום רב ֹלהצֹלחתו וכו' כשסיים הרב, יצא הרוכֹל מביתו שמח וטוב ֹלב  . " אחר שיצא הרוכֹל, פנתה הרבנית ֹלרב בשאֹלה: 'מדוע נתת ֹלו סכום כה גדוֹל?!'ענה ֹלה הרב: 'בואי ואסביר ֹלך, היהודי הזה מסכן הוא, אם באמצע החורף ועוד בשכונה הכי קרה בירושֹלים, מסתובב ֹלו יהודי מבית ֹלבית ֹלמכור סוודרים, כשברור ֹלכֹל בר דעת, שכֹל תושבי בית וגן כבר הצטיידו מזמן בסוודרים ֹלכֹל המשפחה, אם כן בטוח שמדובר באדם מסכן, שככֹל הנראה כבר התדפק עֹל הרבה דֹלתות ובכֹל בית סירבו ֹלקנות ממנו, מי באדיבות ומי בפחות אדיבות, כך שמזוודתו עדיין מֹלאה וֹלמעשה ֹלא הרוויח כֹלום, אך בביתו יש ֹלו כנראה אישה ויֹלדים, שמחכים שאבא יביא כסף כדי שיהיה ֹלהם מה ֹלאכוֹל, בארוחת צהרים או הערב, אך מה הם יראו במקום זה, שאבא שם עֹל השוֹלחן מזוודה עם סוודרים במקום אוכֹל? ֹלכן דבר ראשון צריך ֹלתת ֹלו כסף שיהיה ֹלהם מה ֹלאכוֹל ואח"כ כמובן ֹלברך אותו'", השיב הרב אברמסקי . “ במעשה זה אנו רואים, כמה שימת ֹלב ומחשבה צריך ֹלתת כשמדובר בחסד עם השני כדי שנוכֹל ֹלזכות במצוות חסד בשֹלמות ", מסיים הרב שוֹלזינגר את הסיפור. יהי רצון שנזכה !

החוויה היהודית



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה