וייתן ה' את חן העם בעיני מצרים - אם בני ישראל גומלים חסד זה עם זה ועוזרים ותומכים איש ברעהו, נותן להם הקב''ה חן גם בעיני שונאיהם. התנהגות כזאת מעוררת בשמים חסד לבני ישראל והם מוצאים חן בעיני הבריות. זהו שנאמר בהמשך '' וייתן ה' את חן העם בעיני מצרים''. (תולדות אדם)
''וישאלו איש מאת רעהו'' – יהודי אחד מאת חברו. צו הוא לדורות שבכל עת ובכל מקום יסייעו יהודים איש לרעהו ויעסקו בגמילות חסדים. (רבי יוסף מקרלין)
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך - במסורת מצויה פעמיים המלה ''ולמען'', ''ולמען תספר באזני בנך ובן בנך'', וכן ''ולמען תאריכו ימים''. אפילו כאשר אדם כבר דאג לעצמו בנוגע ליהדות ויראת שמים, הרי עדיין מוטל עלי התפקיד לחנך את בניו ואת בני בניו ליהדות ויראת שמים. ולשם מלוי תפקיד זה מן ההכרח להאריך ימים, כדי שיוכל למלוא כראוי. בשביל ''למען תספר באזני בנך ובן בנך'', יש צורך ב''למען תאריכו ימים''... (''פני מבין''
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך - יש לדקדק, מדוע אמר ''באזני'' בנך, והרי פשוט הדבר ששומעים דרך האוזניים, ודי היה לומר ''ולמען תספר לבנך''? ויש לומר, שבכתוב בא לומר שכל אחד צריך לספר לפי כח השמיעה של בנו, דהיינו לפי בית הקיבול שלו, כפי שכלו והבנתו של כל אחד ואחד... (תורת הפרשה, שמות)
דף היומי (מאורות דף היומי גליון 817)
לכבוד מערכת מאורות הדף היומי שיחיו.
היות ורבבות אלפי ישראל כן-ירבו עוסקים כעת בלימוד יבמות במסגרת דף היומי, ברצוני לספר לכם סיפור על האיש הנכבד המנוח ז"ל, שהיה החברותא שלי.
המדובר הוא בהרב דוד פרייליך זצ"ל, בוגר ישיבות מפורסמות בחוסט ובפרעסבורג בהונגריה, שהיגר אחרי מלחמת העולם הראשונה למינכן שבגרמניה, בה נתמנה לרב בבית כנסת של חברת אהל יעקב וגם סייע לרב העיר הרב יונה ארנטרוי זצ"ל בניהול הקהילה, וגם הקימו ביחד ישיבה בעיר.
הרב ההוא היה קם מידי בוקר השכם שעה לפני זמן שחרית להשתתף בשיעור דף היומי. והנה הגיע ליל הבדולח הנקרא קריסטל נאכט, בט"ז מרחשוון תצר"ח. בלילה ההוא הציתו הרשעים בתי כנסת בכל מדינות גרמניה ואוסטריה. והנה, הרב הזה, כמו הרבה יהודים במדינה, לא ידע מאומה מהמתחולל בלילה, והוא קם בבוקר כמנהגו. כשהגיע קרוב לבית הכנסת ראה אותו עולה בלהבות אש. הוא התחיל לרוץ לתוכו כדי להציל ספרי תורה, והנה, הרגיש יד חזקה תופסת בצוארו. הוא פנה לאחור וראה כבאי אוחז בו, ואומר לו בזו הלשון: אם החיים שלך יקרים לך, אז תברח מכאן תיכף ומיד. כמובן שהוא עשה כן, וחזר שבור ומזועזע הביתה.
לאחר שעה הגיעו היהודים האחרים לתפילת שחרית כרגיל, ואז חיכו להם אנשי הגסטפו, השוטרים הנאצים שתפסו אותם ושלחום לאחד ממחנות הריכוז שלהם. היהודים האומללים ההם סבלו צרות צרורות עד שנשתחררו, וחלק מהם נהרגו אף שזה היה עדיין לפני המלחמה.
האיש הזה שהיה נתין חוץ זכה לצאת הוא ומשפחתו מגרמניה והאריך ימים באנגליה. בכל הזדמנות היה חוזר ומכריז "דף היומי הציל את חיי".
שנים עברו, הוא הזדקן ויצא לגימלאות, ואני בדיוק חצי מגילו ואב למשפחה צעירה ושנינו גרנו באותו רובע בלונדון והתחלנו ללמוד בחברותא מדי ערב בערב. התחלנו עם מסכת שבת ולמדנו משך כמה שנים רוב המסכתות בסדר מועד, בו בזמן שהוא היה גם נותן שיעורים לכולל של זקנים שרוב המשתתפים היו צעירים ממנו. סיימנו סדר מועד וחשבנו מה ללמוד הלאה. החבר שלי כבר היה בן תשעים וחמש, ואמר לי: עדיין לא למדתי מסכת יבמות בחיי, מסכתא זו אני רוצה ללמוד. התחלנו ללמוד ולמדנו ביגיעה דף אחרי דף, עד שזכינו לסיים המסכת זמן קצר לפני הגיעו ליום ההולדת המאה שלו!
רשמתי את זה עבור קוראי המאורות, כדי ללמוד מרבי דוד פרייליך זצ"ל, שאין לך דבר העומד בפני הרצון! ואם זוכה אדם שהשי"ת נותן לו אריכות ימים, אז גם בזקנה מופלגת אפשר ללמוד וגם לסיים המסכתות הכי קשות והמסובכות שבתלמוד.
בכל הכבוד הראוי
יוסף הלוי שישא
גלדרס גרין, לונדון, אנגליה
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה