נקודה שבועית פרשת השבוע "מקץ"

פרשת השבוע שלנו, פרשת "מקץ", מביאה את יוסף (בזכות כישרונותיו הרבים) למלוכה על מצרים. דרך ארוכה עשה יוסף מאז הבור שהאחים זרקו אותו לשם ועד שהגיע לכס המלכות של האימפריה המצרית דאז. בשיאה של פרשתנו, יפגוש המשנה למלך יוסף את אחיו וינווט אותם, על ידי הטמנת הגביע בשקו של בנימין ולחזרתם למצרים, למצב בו ייאלצו להוכיח שלמדו מטעויות העבר שלהם. ישנו חוט מקשר בין המצב בו היה שרוי יוסף בתחילת הסיפור, בפרשת "וישב", לבין מצבו של בנימין כעת בפרשתנו. שני המקרים מדומים למעשה משפט. בשניהם נמצאים דיינים ומושלים שמובילים את הצדדים: באירוע הבור היה זה יהודה, וכעת זהו יוסף. באירוע הראשון דנים האחים את יוסף לחובה על מעשיו ועכשיו דן יוסף את כל האחים לחובה. בשני האירועים יהודה נוטל את ראשות הדיבור בשם כולם. באירוע הבור נשלח יוסף על ידי יהודה לעבדות וכאן, באירוע הגביע, נשלח בנימין לעבדות על ידי יוסף, ובשני המקרים בדיוק הם נאשמים בגנבה: יוסף על גנבת איש: "כי גנב גנבתי", ובנימין על גנבת ממון-הגביע . לשתי הגנבות האלה צריך להוסיף את גנבת הדעת שנעשית במקביל, שהיא החמורה מכולם בדיני שמים, אצל יוסף זו גנבת דעת אביהם יעקב ופה אצלנו גנבת דעת כל האחים. והנה, דווקא יהודה שבשעת המריבה הגדולה עם יוסף הוביל את רעיון מכירת יוסף לעבדות והצעתו התקבלה על ידי כל האחים, כאן הוא יציע את עצמו להיות עבד במקום אחיו בנימין. יהודה מחליט לקחת אחריות לכל האירועים בסופו של דבר והוא לא מתווכח על העובדה שהגביע נמצא בשק של בנימין אך הוא טוען שהם לא חייבים את העוון הזה כלפי אדם אלא כלפי אלוקים: "לא אתה מצאת את עוון עבדיך אלא האלוקים" - יהודה מתכוון במשפט זה לומר על פי חז"ל, שבעל החוב הוא האלוקים מוצא עכשיו מקום לגבות את חובו על מה שהיה לפני שנים רבות. זהו מעין הוצאת גזר דין לפועל על מעשיו וכעת זוהי שעת הביצוע. יוסף, כשופט במקרה הזה, נוהג כבית דין של מטה, ומתעקש שדווקא בגלל שהגיע נמצא אצל שק בנימין, הוא הוא האשם, לפי הכלל "אין לדיין אלא במה שעיניו רואות", ולכן בנימין הוא החייב בלבד. יוסף זוכר עוד מימי השנאה כלפיו את האיבה הגדולה, ולדעתו הכול נבע מכך שהוא בנה של האישה האהובה של אביהם, היא רחל, וכעת הוא תכנן בכוונה את האירוע כך עם בנימין כדי לבדוק את יחס האחים אל אחיו הקטן (שמאותה האימא). יהודה סוגר את המעגל, והוא ערב לבנימין, ומוכן לשלם את ערבותו כלפי אביו וכלפי ה' ונעשה גם פה ראש הדוברים והאחראים. שבת שלום ומבורך וחנוכה שמח! תודות : צחי מכאלי חוויית השבוע שלי http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם