אינך יודע את גודל משפחתך עד שלא תזכה בפרס גדול (שמואל
אייזיקוביץ)
אין לך כנהר של מים
לטהרה, אבל כשהוא קפוא, אפשר לחרוט עליו כל דבר.(הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק)
איננו מחדשים דבר
בעולם, אנו רק מגלים את הטוב הטמון בו.(הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק)
בני-אדם משקרים. אין
אדם יודע מה בליבו של חברו. כל אחד ואחד מתהלך וסודו בידו. החסרונות הפנימיים
ידועים רק לו עצמו, והוא מתאמץ להסתירם מהזולת.(ליקוטי דיבורים)
החתן שלא התחתן (דברים טובים – שמות)
אישה בוכייה נכנסה אל
הרבי מקופיטשניץ זצ"ל בארצות הברית, וסיפרה לו על מצבה הקשה. אלמנה היא ולה
בן יחיד, ומעוניין הוא לשאת בחורה גויה לאישה ובכך לנתק את השלשלת, והיא – אנה היא
באה. בתחנונים היא פונה לרבי, אולי יאות הוא לשוחח עם בנה ולהניאו מהחלטתו. ענה לה
הרבי בצער: "איני מכירו והוא אינו מכיר אותי, אין סיכוי שאצליח להשפיע עליו
ובפרט שהאנגלית שבפי דלה ורצוצה". ענתה האלמנה: "בני מבין אידיש, אולי
בכל אופן ינסה הרבי?! זוהי תקוותי האחרונה!" כראות הרבי את עיניה הבוכיות של
האלמנה, נכמרו רחמיו בלבו, ולא יכול היה להישאר אדיש. "הביאי אותו אלי!"
ציוה, "אולי ייתן ה' את המילים הנכונות בפי". פנתה האישה לביתה ולבה
רווח לה.
ביודעה ובהכירה את נפש
בנה, לא הציעה לו אלא לבוא ולהתברך לקראת נישואיו המאושרים... הבן, שחשד במשהו אך
לא יכול היה לעמוד בהפצרות אמו, נעתר לה. כשהגיע סיפר לו הרבי: "בט"ז
במר חשוון תרצ"ט, בתשעה לנובמבר, שנת שלושים ושמונה פרצו פרעות "ליל
הבדולח" ברחבי גרמניה ואוסטריה, בתי הכנסת הועלו באש, אלפי חנויות היהודים נבזזו,
מאות יהודים נרצחו, ולמעלה משלושים אלף נעצרו. גם אני הייתי בין העצורים, חיילי
הגסטפו פרצו לדירתי שבעיר וינה, ובמכות וקללות הריצוני למטה הגסטפו והשליכוני
למרתף ענק. המרתף היה מלא ביהודים המומים, דוממים ונפחדים, מייבבים ומדממים. בין
הממתינים לחקירתם היה אדם כבן ארבעים, גלוי ראש, מגולח למשעי, הדור בלבושו, גבו
אלינו והוא מטיח ראשו בקיר. פניתי אליו: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של
אדם, אל יתייאש מן הרחמים, אל תייסר עצמך, בטח בבורא יתברך!" הגבר לא ענה.
תפסתי בידו, בטוח הייתי שעוד רגע קט יאבד את שפיות דעתו. "הרגע", בקשתי.
הסתובב אלי האיש כשעיניו אדומות וענה לי בקול שבור: "הנח לי, לא מגיע לי
שהבורא יחמול עלי!" "חלילה" מיהרתי לענות, "חומל הוא על כל
יהודי, בכל מצב". "לא עלי", שב בתוקף על דבריו, וסיפר את סיפורו:
הוריו היגרו מגליציה
לפני שנות דור, חנכוהו חינוך יהודי פושר, גם מעט זה השיל מעליו כשבחר לשאת גויה,
ניתק כל קשר עם עמו, והוריו ניתקו קשר עמו.. הוא הקריב הכל עבור הקשר עם הגויה,
התכחש ליהדותו באופן כה מוחלט עד כי איש לא חשד בו שיהודי הוא, ואמש, הסגירה אותו
אשתו לידי הגסטאפו. חוקי הגזע הגרמניים אוסרים עליה נישואין ליהודי – מצידה
שיאסרוהו, שיענוהו, שיגלוהו, והיא תישאר עם כל הרכוש!" הרבי סיים את סיפורו
ופנה לבן האלמנה : "חשוב על כך, לפני שתכאיב כל כך לאמך האוהבת, ותקשור גורלך
עם נכרייה!" קפץ הבחור כנשוך נחש , זינק לעבר הפתח, הניח ידו על המזוזה ונשבע
שלא ישאנה!
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה