יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

אמרי שפר ד' כסלו ה'תשע"ז



החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף, אלא ללמוד לרקוד בגשם."


     היום הוא היום - הזדמנות להכיר בברכות המדהימות שיש לנו בחיינו. רק היום, עצרו, הביטו מעלה וראו את המופלאות הקיימת בעולם סביבנו ובתוכנו פנימה.


     ''זה מרגיש טוב ללכת לאיבוד בכיוון הנכון."
     טיול הוא הדבר היחיד שאתה קונה שהופך אותך לעשיר יותר."



"וישקול אברהם ... ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". (זכרונות אליעזר הלוי כרך שני(


"     אחמד אל דזדאר, שהיה מושל ירושלים ואשר עמד בקשרים טובים עם סר משה מונטיפיורי – היה הבעלים של חלקת האדמה הזו - לימים שכונת "משכנות שאננים".  כאשר סר משה העלה בפניו את נושא הרכישה, ענה מיד: "אתה ידיד שלי, אחי, בבת עיני, קח אותה מיד. זוהי ירושה שקיבלתי מאבותי, לא אמכור אותה לאף אדם תמורת שום הון שבעולם אך לך אתן אותה חינם אין כסף, היא שלך. קח אותה. אני, אשתי ילדיי, כולנו שלך"... כך היה עונה לסר משה יום אחר יום, כשנשאל כמה כסף הוא מבקש עבור חלקה זו בסופו של דבר, אחרי ויכוח ידידותי שנמשך יום שלם, במהלכו מיציתי את כל ידיעותיי בביטויים ערביים, שהרי אני שימשתי כמתורגמן בינו לבין סר משה. הוא אמר לי: "אתה ידיד שלי, אחי בזקני אני נשבע ובראשי, כך הדבר. אמור לסר משה שייתן לי מזכרת של אלף לירות שטרלינג ונלך מיד לקאדי" . ברגע שאמרתי זאת לסר משה, הוא לא איבד אף רגע, הוא ספר אלף פאונד, צרר אותם בארנק. והלך לקונסוליה האנגלית יחד עם המושל אחמד דזדאר וידידיו, שם ביצעו את העסקה.
     כשהגענו למחכמה, בית הדין השרעי כדי לאשרר את המכירה כבר המתינו לנו חברי המועצה ומזכירי בית המשפט, החוזה הוקרא בקול רם ... הקאדי שאל את המוכר והקונה ... ועוד באותו יום אישר את העסקה". נוסיף, כי סכום הגבוה והחריג שדרש המוכר ושהקונה מונטיפיורי נאלץ לשלם בסופו של דבר גרר אחריו ביקורות רבות, בין השאר על רקע מיקומה של הקרקע - במרחק רב יחסית מדרך יפו... (ס"המכל מקום, ביקורות אלו מוכיחות עד כמה היה הפחה אחמד אל דזדאר תלמיד מובהק לעפרון!  ("נר"( 

החוויה היהודית






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה